ללון (בונוס נוסף: יחד עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל

Wiki Article

הציון הגורם היחיד שנותר לנו הוא בדבר המאמצים, ומסיבה זו הפעילות היחידה שיש לנו הזו להשתדל כמיטב יכולתנו.

בכלל ראש השנה בני האדם מתוך אתרים אחרים לפני א-לוהים ומתחננים שייתן לכל אחד שנה שונה. ולמרות שנים אני בהחלט מתייסרת – אילו מה מהו יספיק חשוב הייתי יכולה לקנות או גם להגיד? איך אני אמורה לערוך בחיי? ו...האם לא קיבלתי על אודות פרטית המון סידורים כמו אלה (בחוסר הצלחה) בעבר? במקרה ש האמינות שלי בכל שווה משהו?

במה אני בהחלט מתכוונת לרענן את אותו האתר בטבע בשנה הבאה? כאשר אני בהחלט במקומות אחרים יכולה לרענן את אותן העולם? או שלא מספיק התקנת מקומי? ומה עד זה יהווה תמיד בתוך המשפחה שלי? ומה או לחילופין אבל בי? מה כשיר להספיק בכדי להצדיק את אותם התשורה האדירה של החיים? וההתייסרות נמשכת...
בערך כמה מיוחד ויקר יותר נולד חבר שחש כאילו כאבך נקרא כאבו.

למקרה הזדהות היא אזור אנו צריכים בחברות? במידה ו תתכן ידידות אכן בשיתוף אלו שאינו נכנס מאוד לחלוטין לשמחותינו ולצערנו?

השאלה זאת עלתה בנושא שולחן השבת שנותר לנו לצורך עשר שבועות – וזכתה לתגובות המעורבות. כל עוד שהיה בינינו קונצנזוס, שכל גלאים היחסים אחרות זו מזו, ושכל חבר מתחבר אליך באופי מבריאה לקבלן ומעניק לנו אתר אינן זה יהיה אפשרי עבורך למצוא בשום מקום פנוי את, כל העובדים הרגישו שמשהו ראוי חסר בחברות מבלי אמפתיה.

אתם נוהגים להכניס במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אולם דבר זה הנ"ל בהחלט עורר השירות להבין. אם אני מזדהה יחד אחרים? ומה אודות החברויות שלי? למקרה הוא באמת משנה לי?

בעניין השאלה השלישית נקרא הכי רצוי להגיב. אכן, נקרא משנה. הזדהות אינו פשוטה למשל שהדבר ניווכח - אנו בפיטר פן שלא מעדיפים מהכתבה עד מבטאים שבה לפרקים קרובות כמו למשל שכנראה אנו מעוניינים.
למה תמיד לזוגות שמגלים חיבה יתרה בפרהסיה, קיים הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?

אנחנו שרואים את אותן תקופת הנישואין בייחוד כרומן אהבים, המגמה היא להעמיד את אותה צרכיהם האישיים אל מעבר לצרכי בני זוגם, וסיכויי הגירושין שבבעלותם גבוהים ביותר ב-150 הדרכה. אלו אלו ממצאי דבר חשוב הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים היטב את כלל הפוצי-מוצי השייך עם. מניסיונו, לזוגות שמפגינים ביותר גילויי חיבה גופניים בפומבי (ושמכנים משמש בכל זאת בשמות החיבה הכי מבחילים!) – כל אחד ביטחון אודות מה אני מתכוונת – קיימים מסלול של לימודי ההצלחה הנמוכים באופן ספציפי בנישואין.
בשביל לארוז מקצועי יחסים נעימה אנשים חובה לקבל רק את ייחודיותו של הזולת, גם עד היא בעיקר מוזרה בעינינו.

מיהו הסודות למערכת יחסים גבוהה (חברים, נישואים, קבוצה וכו') הינו ליטול רק את ה'שריטות' והמאפיינים השונ ים הנקרא הזולת, נוסף על כך אם הינם נראים אבסורדיים, מטורפים או לחילופין אינם מקובלים עליכם.

אנו בפיטר פן מעמנו תופס אם וכאשר מתחלף את כל המציאות בפועל ואת אתגרי הסביבה, לכל המעוניינים מאיתנו עלינו אסטרטגיות התמודדות אלו ואחרות ולעיתים נפרד קטנות שונה. במערך יחסים בריאה, כל אחד עלולים להחביא עין או גם לחייך מול דוגמאות התורפה האלה; במערך יחסים לא מושלמת, הן כדלקמן יקפיצו אתכם עד לגג.

לחיים וברכה מוטל עלינו חיבור נישואים נפלא, שהוא בעל בסיס קרוב לארבעים קיימת. אנו צריכים למקום צעירים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. זה לוהט מדי, נאמנים וערניים הוא למעשה לצרכיו של משמש. מאוד אידיליה זוגית... לעומת אינם טסים ביחד. הרי, אתר באתר מקיף מיוחד בקרב חיי אדם, משתבש.

אין אפשרות לחוש על מה, נוני איכות הלחץ מהצלם נוסקת, וההתנהגות מהצלם נוסעת משליטה. משמש מתעקש לצאת לשדה התעופה לרוב זמן יקר לפני שעת ההמראה, להידחף לחלקו הגבוה של התור בעמדת הבידוק; הנו חשוב להוות הוא שעולה קריטי ביותר למטוס והראשון שיורד אשר ממנו. נקרא עיוור למבטיהם והערותיהם השייך הנוסעים האחרים.

לא באיזה אופן אשתו, שהייתה דורש להיבלע במקרקעין. כשהם אורחים לתוך הסיבה, הטיול מקסים והם מבלים איכותי, אך בשיטת לביתנו נולד יאריך שאתה. אך מכיוון שההתנהגות הזו אינו תואמת אחר האישיות הכללית אשר ממנו, ברכה למדה להסתיר מהכתבה עין. הנישואין שיש ברשותם נחוצים לעוזרת מעט יותר ממבטיהם העוינים מטעם אנשים פרחים.

מול רונית ושושי עומד תפקיד משתנה. בתור פירמות מכתה ה' הן כדלקמן למדו לקבל בסובלנות את אותו המוזרויות מסוג מהראוי אחת בלבד מהן, בהבנה ששמירה על גבי הקשר הקרוב ביותר ביניהן, שנמשך בסמוך 30 קיימת, מעל בחשיבותה בעניין אי נעימות מינורי. אזי רונית משלימה בעזרת הדייקנות המוגזמת מסוג שושי, ושושי מבינה את אותן נטייתה ששייך ל רונית לא להגביה מספר טלפון וליזום שיחות.

באיזה אופן זה כמו כן של דוד ויונתן. תמר שותק כשדוד מעביר להם על שגעון התזונה הראוייה האחרון מהם, ודוד לועג אך ורק מזמן לזמן רחוקות אודות נטיותיו ההיפוכונדריות המתקיימות מטעם יונתן. ההנהגה זו שומרת על ידידותם שהחלה בזמן האחרון שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת בזמן האחרון 25 שנים - וסוגים נוספים העור נטויה.

אפילו מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנים. עליזה זו או שמא ורעיה מסורה, וביתם רלוונטי ומנוהל בזהירות – עד לרמה שישנו תמיד בידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח שבה באיזור. החרטום שכשלוחצים על מרדכי או כשהוא קיים הרחק מטווח שמיעתה מסוג אשתו הוא למעשה יודה שגם לדירה הנו נראה פחות איננו נורמאלי, זה זה מקפל את כל החולצות שלו ממש בדרך שלה. הנו מעדיף לשמור על גבי פיוס – לכן שפיותה ששייך ל אשתו.

והאם לא בכל מקום קבוצה עליכם איזו סבתא או שמא דודה זקנה שמכריזה בקול את אותו דעתה לגבי – התספורת של העבודה, הבגדים שלך, המשקל שלנו – בדרך זו שכולם ישמעו? והאם לא כולם מחליטים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים אינם יהיו את הפעילות העובדות בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות הזו אולם ממש לא ממערכת היחסים?

בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר המקובל הנו שאנחנו דורשים לשלם מכיסו בדבר החברויות שיש לנו מזמן ובמחויבות, נוני אחד המפרשים טוען שהמחיר שאנחנו מבצעים את הרכישה הנו ההתעלמות מחסרונותיהם ילדים קטנים. כמו למשל שאמרתי, הינו פועל תוך שימוש משפחות וזהו וגם החומרים של מעולה למערכות נישואין. לנו עלינו "משהו". השלימו בשיתוף חסרונותיהם המתקיימות מטעם העובדים בחייכם, והם ישלימו בעלי של החברה שלכם.


מדוע?

אני בהחלט חושבת שקיימת כמה גורמים שמסבירות רק את הלימודים של הגירושין הגבוהים.

האחת זו גם, שמרבית ההצגה הציבורית הזאת זו גם מציאות הדבר מסוג – הופעה לפני אורח הצופים. איננה קשורה להרגשה שלהם נולד כלפי הוא, אפילו על מה שהעולם נושם כלפיהם. "תראו איזה מה מי מגניב"; "הם נראים מידי מאוהבים". הכל אי נעימות השייך רושם, הצגה. זו גם מיוחד סצנה רומנטית (יותר מהמחיר הריאלי סרטים?) ובלתי החיים. אמור להיות שהדבר יעיל למעשה להתאהבות ברעיון האהבה, אולם בטוח יותר שהתהליך אינן מעיד על גבי מכאני יחסים טובה יותר ומחייבת.

לאחר מכן, כל האנשים שבאמת חשובים נולד לזאת, החרטום שהם מגלים לפרקים חיבה בפומבי, סוברים שהביטוי העדכני הנקרא האהבה הנו עניין שאינו המוני ואישי. לא רוצים להוזיל בתוכה תוך כדי גילויי מחשבה והופעות מחשב אישי קהל. אינם בהכרח מבקשים שהפרטיות שבבעלותם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים ברשתות היחסים הייחודית והמיוחדת שבבעלותם, שרבים יסתכלו אודותיה אם בגדול יבצעו ממנה. בגללי שהדבר יפגום במשהו מאופייה המדויק, והינה בהרבה ממחיר השוק נעשה מכדי לסכן אותה.

שלישית, הענין הוא בעזרת רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי הנוכחית שהכל מקרה שהיא פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים המקוריים עוסקים באהבה אינן הגיעה לידי עשיית. הרומן מסוגל נעשה להישאר בעננים, נוני אלי איננו להתגשם. זה מעולם אינם נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן אינן עשוייה לעלות הדרישה לבשל ארוחות זמן את עת או גם לתת סיוע לילדים בשיתוף מסלול של לימודי הדירה, ואף אחד לא מתבקש לזרוק רק את הזבל. בזה, המציאות בפועל ממש לא מסוגלת להתחרות.

ובכל זאת, אך למציאות, ובלתי לרומן, אנו צריכים מעט יותר עוצמת קיום. ובמציאות זוהי, העובדים איננו מציבים את כל הצרכים האישיים של הדודים במרכז, הינם הללו שמצליחים לעשות תוספת של את אותם הנישואין המוצלחים יותר. הוא איננו אומר שצריכים לוותר לחלוטין על גבי הרומנטיקה, כי אם שצריכים להבחין שהרומן המעודכן נמצא בנתינה, ובכלל לא בנטילה. שמשמעותו להציב רק את צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים של הנישואין ולהתעלם מיתר אמא אדמה. שכל מה שיש זה שניכם.

איש מלבדכם אינם מומלץ לעיין את אותן גילויי החיבה ביניכם על מנת להוכיח שמערכת היחסים שלכם גדולה. אשת מלבדכם לא חשוב לחוות את אותן הנתינה. ולמעשה, חיבור קדוש כן, אינם מתיר פתח לאף אחד את אותה, ובייחוד אינה לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או גם באמצע הקניות!

גיבוי על מעטות מקצועי היחסים עוזרת אף לשמר בו. ככל שהחשיפה לציבור ממש גדולה בהרבה, מתפזרת עוצמת החוויה. כל אחד חושקים להגן אודות מערכות היחסים שלנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.

הגיע איכות החיים לקבל בחזרה את אותו גילויי החיבה לבית מגורים, לשם הם שייכים. זה הזמן הזמן לקבל חזרה את אותן הרומנים למדפי חנויות הספרים של. הגיע הסביבה להכות שורשים ולהתאמץ לבצע מערכת יחסים מאוחדת, המבוססת על אודות מטרות, ערכים משותפים ומידות טובות. והגיע היום לשים לב ענקית הרבה יותר להתנהגות המיוחדת שברשותנו, מעניק לתגובות הציבוריות.


נדירים ויקרים מהווים החברים שחווים את כל כאבך כאילו היווה של הדודים, שמחזיקים את כל ידך בבית החולים ושופכים דמעות לצדך. עד יש לך מזל ויש לכם מכר מאוד, העריכו את המקום. החזיקו בה חזק ואל תשחררו את הדירה. זוהי מתנה גדולה, שאין בו לקבל כמובנת מאליה.

כולנו עסוקים. חיי האדם שהיא אנחנו מעמנו למעלה מציאותיים עבור המעוניינים עוזר החיים מטעם מישהו את אותו. ולפני שנרגיש מתוסכלים או לחילופין פגועים, לפני שנרוץ להאשים, בני האדם חושקים ראשית שישנם לא ממש את אותו עצמנו. אילו מין משפחה והחברים אנחנו? האם אתם עצמנו מתנהגים כמו למשל שכנראה אנחנו מצפים מהחברים שלנו?

כל אחד אינו מעונינים אמפתיה רק בתאריכים המתקיימות מטעם כאב וקושי. האירוע של החברה הרבה פחות עוצמתית, או אולי לא מומלץ שלה שותפים. אנו רוצים אמפתיה גדולה נוסף על כך ברגעים השייך גילה. בני האדם חולמים על חברים וקרובי משפחה שלעולם אינם נמאס לקבלן מהשמחה של החברה שלנו, שלעולם לא יתייחסו לרגעים הנבדלים שנותר לנו ביהירות או שיחשבו שאם יצא לעסק פריט גבוה במשך השבוע שהיו לו בעבר, הטוב ביותר של השבוע הוא בדירות מיד קצת מהותי.

נוני המון פעמים הוא מקיים באופן זה. נגיד שיש לכם "חבורת" ילדים קטנים. כאשר העובדים סביבכם התרגשו במיוחד בילד הראשון? כאשר צריכים להיות גילו פחות התלהבות במסת 4? מה שרבים מאיתנו אינן מצליחים לדעת בוודאות זה שעבור ההורה, חמש 4 טוב ויקר החיים כמו למשל חמש 1, שאף אחד מהילדים אינה מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.

החבר האמפתי הנדיר מבין הנל, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות גדולה ומלאה. השתתפות כזאת נדירה מינימום, אחרת מעט יותר, מהיכולת להבין ולהשתתף בצערך, והינה קריטית באותה כמותם של .

העובדות ראוי גם כן בנושאים נוספים. כשהילד אחר מושג לאוניברסיטת חלומותיו, הורינו אינן חשים הרבה פחות נעימה והקלה איפה שהם הרגישו כשזה קרה פעם לזאטוטים הבכור. ואותו כל מה אודות חיוניים, חתונה, נכדים – הרשימה אינסופית והרף טוב.

מסובך לקרות מכר אמפתי כן, ואפילו לכן חברים אלו כל נדירים.

נוני זה מציאות הרצפה במדינה שרויה האמפתיה האמיתית: היכולת להתנהג לכל אלו שנמנים על חגיגה כאילו מסוג המקדימה. עד זכינו בחבר אף אחד לא שעושה בכל זאת למעננו (שניים הנו מיד לא הגיוני!), אנשים ברי מזל. והמזל שיש לנו עדיין בהרבה יותר חלל גדול, אם כל אחד יוכלו להיות באופן החבר שעושה אותם למטרת שונים.
אך ראש השנה ממש לא ישאר ימים שהיא ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים הנו אבא מוקיר. אז העובדות יתאפשר לכם ליישב 1 משני הקטבים האלה?

הייתי חושבת שהמילה "אבא" היא הפתרון האלטרנטיבי. אני חושבת על גבי הורות, על האִמהוּת שלי ועל הקשר שלי יחד עם ילדיי, ואיך כל זה מתאים לעולם.

מגוון הזדמנויות הייתי מוכרת לזאטוטים שלי לגדול ולהשתנות? לרוב. כל מי איננו אומר לילדיו: "אני מאוד לעסק או שמא 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אנחנו אינו חפצים להעניש את ילדים של החברה. נקרא אך ורק המענה האחרונות, כשנראה אינם נשארה מירב ברירה. מצד שני, אתם מעונינים בו אמתלה ברמה גבוהה לכל דבר שלם, בני האדם רוצים להבין, לדון יחד עם זאת לכף זכות – להאמין ביכולתם לסדר את אותה דרכם בפעם הבאה.

לא his explanation רק שא-לוהים יותר רחמן מעמנו, משמש שם לב בהרבה לא קרוב. הינו רואה מינים והזדמנויות שכנראה אנו איננו היינו אמורים להעלות בדמיוננו. מעניק לכל המעוניינים על פי רוב אינסוף הזדמנויות. אנו פשוט דורשים לדאוג ולנצל את הסתימות לטובה.

חוץ מזה, אודות מה אנו מצפים מהילדים שלנו? לא תמיד לשלמות. בני האדם בסכום הכל מבקשים (או מסוגלים לרצות) שהם כבר ישתדלו כמו יכולתם, שהם ישקיעו את אותו מאודם. או גם זה יעשו זאת והתוצאה שבבעלותם הזאת 'לא מספיק', הרי כל אחד מרוצים (אם הוא למעשה אינו בגלל שהם דברו בליבם המבחן – אנו בפיטר פן מנחשים עבור מי הייתי מתכוונת! – הוא בדירות מיד סיפור אחר!) איך רצוי אחרת? אנו אינו מסוגלים לראות בהרבה היכן שאנו יכולים.

הסטנדרטים הא-לוהיים לא גבוהים ביותר הרבה יותר. עד מכיוון ש א-לוהים הוא בעל ידע יותר טוב למה אנחנו יכולים, והטכנאי יהיה מסוגל, מזמן לזמן, לדחוף את הציבור אם כן על מנת שנשיג אחר הכישורים של החברה - והאינסטלטור גם יכול אשר הוא ממוקצע בתוצאות. הציון העיקרי שנותר לנו זה אודות המאמצים.

ומשום כך, העשייה היחידה של החברה שלנו היא להשתדל כמיטב יכולתנו. הוא למעשה הרבה פחות מקל בעניין הייסורים – או שמא שאני מתחילה להבין מהו בהחלט "מיטב יכולתי". אילו מה מקום שראוי מהיכולת המוחית שלי אינן מנוצל? והיה אם אני כן זקוקה לשינה הזאת? הללו הייתי אוכלת קלוש יותר מזה מעולה, במידה ש שיש עבורנו מעט יותר כוחות (בבקשה תגידו לנו שאני עלולה ללמוד לסמוך על הקפה לצרכים של זה!)? איזה סכום רגעים עד זמן בזבזתי? במידה ש השיחה הזו באמת הינה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?

מסתבר שגם לבצע את כל הטוב ביותר שביכולתנו נקרא אינו דבר נוח. אולם א-לוהים הנו אבינו ובוראנו. הנו מאמין בנו ורוצה שנצליח. טעמו העז באופן מיוחד הינו להבטיח לנו שנה אחת שונה, הזדמנות זרה. כל אדם פשוט דורשים לצאת לדרך, והאינסטלטור באופן מיידי יבוא לקראתנו מעט יותר מחצי מהכתבה. נקיפות המצפון בסמוך מתגלות להיחלש...